אם כבר השקעתם ימים ושנים בכתיבת התזה או הדוקטורט, ובהנחה שהנושא מעניין לא רק אותכם – למה שלא תהפכו את החיבור האקדמי שלכם לספר עיון?
בשעה טובה הגשתם את עבודת הדוקטור שלכם או התזה.
תוך כדי מלאכת הכתיבה האקדמית (העשויה לקחת מספר שנים), התעורר בכם הרצון להנחיל את הידע הגלום בה, לקהל המתעניין בתחום ואפילו לקהל הרחב.
אתם מאמינים שהתזה שלכם מעניינת לא רק את עולם האקדמיה, אלא גם אוהבי ספר שישמחו לדעת עוד עוד בתחום ההתמחות הספציפי שלכם.
הכתיבה האקדמית נשענת על מבנה לוגי של התזה ועל הצורך בהוכחות. פעמים רבות, המחקר מתמקד בנתונים ובתובנות מדעיות, אך בתהליך הפיכתו לספר עיון פופולרי, עלינו למצוא את הסיפור המרכזי במחקר ולהביא אותו לקדמת הבמה. כלומר, למצוא את הדרכים לקשר בין המחקר לחיי היומיום של הקורא, ולערוך את המחקר בדרך שמאפשרת לקורא להתחבר לנושא ולהבין את חשיבותו. עם זאת, למרות שספר שונה מעבודת דוקטור, עדיין חשוב לשמור על דיוק ואמינות בהצגת הנתונים. כתיבה יצירתית יותר וארגון מחדש של מבנה הטקסט, אין פירושם התרחקות מההוכחות המדעיות.
אך רגע. עצרו. לפני שאתם ממשיכים, חישבו מי קהל היעד של הספר ודייקו את הגדרתו עד למקסימום. למשל, לא רק 'אנשים משכילים' אלא 'אנשים משכילים המתעניינים בתולדות האסלאם'. לאחר מכן, תצטרכו להחליט כיצד להפוך את החיבור האקדמי לספר עיון שיהיה מעניין וידידותי לקהל הקוראים; כיצד לעבד את הטקסט ולהתאימו לפורמט של ספר עיון פופולרי. הנה כמה נקודות שראוי לשים אליהן לב:
- ארגון מחדש של מבנה הטקסט – חלוקה מחדש של הפרקים, השמטת פרקים מסוימים, הוספת כותרות 'קורצות' ומושכות לקריאה ועוד.
- השמטה ודילול – דילול הרשימה הביבליוגרפית, קיצוץ ציטוטים והערות שוליים, מיתון והשמטה של מונחים מקצועיים מדי.
- להסביר פנים לקורא – הוספת הסברים למונחים העלולים להיות מובנים רק לחוקרים העוסקים בתחום, שימוש במילים ובמושגים עבריים כתחליף ללועזיים, במידת האפשר, וכדומה.
- פיקנטריה – כל אחד מאתנו נמשך ונשאב לסיפורים אישיים. לדוגמה, המחבר מספר על התלאות שעברו עליו עד שהצליח לראיין חוקר חשוב בתחום… תוספת כזו מגבירה את העניין של הקורא, כמו גם דוגמאות חיות מהשטח והצגה של נקודת מבט אישית.
- עיצוב ואסתטיקה – עיצוב הכריכה, תמונות, איורים, צילומים ועיצוב גרפי אסתטי ונעים לעין, יגרמו לקורא לרצות לקחת את הספר ליד ולשקוע בו.